האם יש סתירה בין הגישות שמדברות על מיינדפולנס, נוכחות בכאן ועכשיו, שמחה והודיה על מה שיש לנו,
לבין יצירת מציאות?
האם אפשר גם להנות ולהודות על מה שיש ובו זמנית לרצות עוד?
בפרק הפעם עניתי על אחת השאלות הכי שכיחות בנושא של יצירת מציאות, ואחד “הסודות” הכי גדולים שמאפשרים לנו לחיות בשמחה ובהודיה ולהגשים את החלומות שלנו.
שתפו אותי בתובנות שלכם מהפרק
ובשאלות שלכם לפרקים הבאים
לצפייה בפרק:
