הפרק המצולם בהמשך העמוד
הביטוי “The path of least resistance”
מתאר את הדרך שבה אנשים או תופעות נוטים לבחור באפשרות הקלה ביותר או הנוחה ביותר,
זו שלא דורשת מאמץ רב או שהיא נטולת מכשולים.
הכוונה היא להיות בזרימה טבעית, והדברים פשוט יסתדרו באופן טבעי.
אבל האם זה באמת אומר לוותר על מטרות ברגע שהן נעשות מאתגרות?
אבל המציאות היא יותר מורכבת.
יש מצבים שבהם עדיף לנוח ולבחור בדרך אלגנטית יותר – אחת שמבוססת על כיוון ברור, יצירתיות, ויכולת גמישות. אך במקביל, זה לא אומר שאנחנו צריכים לוותר בכל פעם שמאתגר או כשדברים לא מסתדרים כמו שתכננו.
חשוב להיות מודעים מתי ההשקעה משתלמת ומתי יש מקום לחפש כיוון חדש, אבל אם יש לנו מטרה שאנחנו חולמים להגשים, התנגדות לאו דווקא אומרת שהמטרה הזו לא עבורנו.
השילוב האידיאלי הוא לשאוף לזרימה ולגמישות, אבל גם להכיר בעובדה שחלק מהצלחה כרוך בעבודה והתמדה – לא מהסוג שכולל לחץ ומתח מיותרים, אלא מהסוג שמביא סיפוק והצלחה תוך כדי ניצול הזדמנויות טבעיות ויכולת להתגבר על מכשולים בדרך בקלות יתרה.
בפרק הפעם הסברתי על הסוגים השונים של ההתנגדות שאנחנו חווים בדרך, ואיך להתמודד איתם, מתי לוותר ומתי דווקא להתעקש וליצור שינוי.
שתפו אותי בתובנות שלכם ובשאלות שלכם לפרקים הבאים
liat@li-at.com
