ההחלטה של אנג’לינה ג’ולי ממבט של רפואת גוף-נפש.
הוליווד סוערת, אחת הנשים הנחשקות בעולם החליטה לעבור ניתוח לכריתת שדיים, כי נאמר לה שיש לה סיכון של 85% לסרטן השד. בנוסף, היא החליטה לכרות את הרחם והשחלות למנוע סרטן בהם, כשהתברר לה שהסיכון שלה לחלות בסרטן עומד על 55%.
אינני מתערבת בהחלטות של איש, ואין ספק, שההחלטה של הגברת ג’ולי אמיצה מאד.
אבל אני רוצה לדבר קצת על ההחלטה שלה מנקודת המבט של רפואת גוף-נפש.
לכולנו יש סיכויים כאלו ואחרים לחלות במחלות. חלקם קשורים לגנטיקה שלנו, אחרים קשורים לאורח החיים ולנתונים הפיסיולוגיים האישיים שלנו.
סטטיסטיקה היא כלי מצויין כשמדובר בהמונים, כשמדובר באדם הבודד, היא הרבה פחות רלוונטית.
אם הסיכון של אדם מסויים לחלות בסרטן הוא 5% והוא חלה בו, הרי שמבחינתו יש לו 100% סרטן. מה משנה הסיכוי שהיה לו לפני כן? אם הסיכון של אדם אחר לקבל התקף לב בגיל 50 בגלל גנטיקה לא מוצלחת הוא 80% והוא הגיע לגיל 90, הרי שמה היה אכפת לו בגיל 50 שהיה לו 80% סיכוי למות?
אין כמעט אף מחלה או מצב רפואי שהסיכוי לחלות בו עומד על 100%. לעיתים הסיכויים גבוהים יותר ולעיתים גבוהים פחות.
אבל מה ההבדל בין שתי נשים שלשתיהן יש 80% סיכון לחלות בסרטן השד, כשאחת חלתה בו והשנייה נשארה בריאה?
מי קבע לאיזו קבוצה תשתייך כל אחת?
האמת, אני לא יודעת.
אבל אני כן יודעת, שאנחנו בהחלט יכולים לקחת אחריות על הבריאות שלנו. על הבריאות הפיסית שלנו, הבריאות הרגשית שלנו ועל זו המנטלית. ואלו משפיעים ישירות על הסיכון שלנו לפתח מחלות כאלו ואחרות, ביניהן סרטן.
לאורך השנים, עבדתי עם מטופלים רבים הסובלים ממחלות אוטואימוניות, ביניהן גם סרטן. לא כולם ניהלו אורח חיים לא בריא, אך רבים ידעו להצביע על תחומים בחייהם שיכלו לשפר, שבחרו לנהוג בהם אחרת.
שינויים אלו – ברמה הפיסית, הרגשית והתודעתית יצרו שינויים בגופם ובנפשם, ופעמים רבות הובילו לשיפור משמעותי ואף לריפוי מכאובים ומחלות.
זה לא אומר שתמיד אנחנו יכולים למנוע מחלות. לצערי, אין תעודות ביטוח ואנחנו לא מגיעים לעולם הזה עם אחריות.
אבל יש
לנו הרבה בחירה, ויש לנו המון כלים שיכולים לסייע לנו לחיות חיים בריאים ומאוזנים יותר.
לצערי, גם כריתת השדיים והרחם לא ייתנו לאנג’לינה 100% אחריות שלא תחלה לעולם בסרטן.
הרפואה ההוליסטית, רפואת גוף-נפש היא גם רפואה מונעת. יש הרבה אמצעים לשפר את בריאותנו, ולסייע לנו לשפר את הסיכויים להיות בריאים יותר. אם נגיע ל 100% בטחון? כבר אמרתי שלא. אבל גם כריתת איברים לא נותנת לנו ערובה לשום דבר.
אין לנו כרטיס יציאה אחר מהעולם הזה, כולנו בסופו של דבר נגיע לאותו המקום, איך נגיע לשם ומה תהיה הדרך שלנו, אנחנו לא יודעים, אך בהחלט יכולים להשפיע עליה רבות.
כולי תקווה, כי המסר שיועבר לצעירים ולאחרים ממעשיה של ג’ולי, לא יהיה כי כדי להמנע ממחלות, אנחנו צריכים להתחיל לקטוע איברים בגופנו.
אינני בטוחה, כי צמצום האיברים והמערכות שלנו על ידי כריתתם, יקנה לנו את הבריאות השלמה לה כולנו מקווים.
אורח חיים בריא, שמירה על בריאות גופנית, נפשית ותודעתית כאחד, שחרור פחדים, התמודדות עם טראומות מהעבר, הבעת רגשות, בניית ערוצי תקשורת בריאים עם הסביבה שלנו, כל אלו יקנו לנו הרבה יותר שלוות נפש, וסיכוי גבוה יותר לחיות חיים ארוכים יותר, מאושרים יותר ובריאים יותר.
אז שימרו על הבריאות,
ליאת