מתנצלת על הדרמתיות, אבל זו האמירה שאנחנו אומרים לעצמנו חג אחרי חג, שנה אחרי שנה.
כמו כולם, גם אני גדלתי על הסיפורים, השירים והמסורות שלנו.
לא שאלתי את עצמי, מה המשמעות של המילים, למה אנחנו חוזרים עליהן, קיבלתי אותן כמובן מאליו.
כשהתחלתי לעסוק בחקר המוח, וההשפעה של מילים, מחשבות ואמונות על ההתנהגות שלנו, החוויות שלנו והמצב הבריאותי שלנו. התחלתי לשים לב למילים ולאמונות שמסביבנו.
עם המודעות לעוצמתה של המילה, קראתי את ההגדה של פסח ונבהלתי: “כי בכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו”, אנחנו באמת חוזרים ואומרים את המשפט הזה לעצמנו שנה אחר שנה, דור אחרי דור?
הבת שלי בת החמש, באבחנה חדה, שאלה אותי לפני כמה ימים – “אמא למה כל החגים של היהודים זה שמישהו רע בא להרוג אותם?”
מה אני אענה לה? עברנו חג, חג וציינתי בפניה את החגים הבודדים שלא מציינים שמישהו בא להרוג אותנו, אבל מה אני אגיד לכם, היא צודקת. רוב החגים שלנו הם כאלו.
אחרי שעברנו על החגים, היא המשיכה ושאלה “לנוצרים, יש חגים שהם סתם שמחים, שאין בהם רעים?”
אני לא חושבת שצריך לשנות את החגים שלנו (אולי כן, אבל זה בטח לא בידיים שלי…), אבל על המסרים שאנחנו מעבירים מדי יום לעצמנו ולילדים שלנו אנחנו בהחלט שולטים.
רבים ממעיטים בערכה של חשיבה חיובית – “אם אני אחשוב שאני ארויח מיליון דולר, אז אני אזכה מחר בלוטו?” האמת, כנראה שלא.
אבל את העוצמה של חשיבה חיובית אפשר להבין דרך החשיבה השלילית.
אם תלכו לראיון עבודה, עם חוסר בטחון ותאמרו לעצמכם שאין סיכוי שיעסיקו אתכם – אתם חושבים שתצאו משם עם הצעת עבודה?
אם הילד שלכם ניגש למבחן ובטוח שהוא יכשל – מה הסיכויים שלו להצליח?
אם מישהי יוצאת לדייט ובטוחה שגם הפעם לא יצא מזה שום דבר – האם היא תצליח למצוא זוגיות?
המילים שלנו, המחשבות והאמונות משפיעים עלינו ומשפיעים על הדרך שבה נבחר לפעול. אז נכון, אם תחשבו על מיליון דולר, בראד פיט או סקרלט ג’והנסון הם כנראה לא ייפלו עליכם מהשמיים.
אבל אם כל החיים אתם מחדירים לעצמכם ולילדים שלכם – שדברים לא באים בקלות, שהכל קשה, ששום דבר לא מצליח לכם, שאתם כשלון, שאתם לא מוצלחים, שבכל דור ודור באים עלינו לכלותינו – כמה סיכוי באמת יש לכם להצליח?
יש מי שיגידו, אבל זה נכון, באמת בכל דור ודור באים להרוג אותנו, עובדה.
האמת, צודקים.
וגם הבחור שמספר לי איך בכל דייט הבחורות דוחות אותו, גם הוא צודק.
וגם הילדים שמספר לי שהוא הכי טיפש בכיתה, ותמיד נכשל – גם הוא מנקודת מבטו צודק.
נכון שהאמונות שלנו בדרך כלל לא נבנות יש מאין, כנראה חווינו מספיק כשלונות, דחיות, קשיים ורדיפות כדי להאמין בהם.
אבל אני יודעת, והניסיון שלי עם רבים מוכיח, שכשאנחנו מוכנים להשתחרר מהאמונה הזו – ולומר, עד עכשיו נכשלתי, בעבר דחו אותי, פעם ניסו לפגוע בי – אנחנו מאפשרים שהעתיד יהיה אחר.
לא תמיד מה שהיה הוא שיהיה.
את הבחירה לגבי העתיד, אנחנו עושים.
את העבר כבר לא נוכל לשנות, אבל היחס שלנו בהווה, האמונות שלנו כאן ועכשיו הן אלו שיקבעו איך העתיד שלנו יראה.
לא העבר!
וגם האמונה לבדה, לא היא שתציל אותנו, אלא אמונה ועשייה.
אם תחשבו על ההסטוריה של העם שלנו, על הניסים. מעולם לא ניצל העם שלנו על ידי תפילה לבדה, אלא על ידי אמונה ואנשים שפעלו, שעשו, שהגנו.
השילוב בין האמונה בעצמנו, בכוח עליון או באלוהים לצד הפעולה שנובעת מתוך האמונה הזו, הם אלו שמחוללים ניסים בחיים שלנו.
חג פסח הוא חג החירות, ובעיני החירות האמיתית שלנו היא החירות הפנימית – החופש מהאמונות המגבילות, מהפחדים שלנו, מהמגבלות שאנחנו מציבים לעצמנו ומאפשרים לאחרים להציב לנו. החופש לפעול, לעשות, להצליח, לחיות את החיים שתמיד חלמנו עליהם.
אז בחג הקרוב, כשאתם יושבים עם המשפחה, קוראים בהגדה, תחשבו לעצמכם, מה האמונות שאתם בוחרים להאמין בהם. איפה הפחדים שלכם מנהלים אתכם. מתי ההרגלים שלכם פועלים לרעתכם. מה אתם יודעים שאתם צריכים לעשות, אבל חוששים.
ועם מודעות וקצת מאמץ, תוכלו ליצור שינויים מרחיקי לכת בחיים שלכם ובחיים של הילדים שלכם ושל הסובבים אתכם ולחיות חיים של ניסים.
אז במה אתם בוחרים להאמין?
חג שמח
שלכם,
ליאת