בית המקדש ועם ישראל חרב על שנאת חינם, שנאת אחים.
אני לא אישה דתייה,
אבל עם שלא לומד מההסטוריה שלו, אין לו עתיד.
הבעיה של העם שלנו הוא שאנחנו עם מפוצל, מפורד, אנחנו אוהבים לשנוא את עצמנו.
לא מפחידים אותי אויבים מבחוץ, לא מפחיד אותי החמאס,
לא מפחידים אותי טילים וגם לא חרם בינלאומי.
מפחיד אותי ימנים שקוראים להרוג שמאלנים,
מפחידים שמאלנים שקוראים לטייסים שלנו רוצחים,
אזרחים שמגנים את חיילי צה”ל – הילדים של כולנו ומשווים אותם לנאצים.
מפחידים אותי דתיים שמוכנים לשרוף ילדים,
מפחידים אותי חילוניים ששונאים דתיים.
דתיים שמוכנים לפגוע בנערות כי יש להן שערות ארוך מדי או חולצה קצרה מדי.
ישראלים ששונאים מתנחלים, מתנחלים ששונאים שמאלנים.
ספרדים שבטוחים שהאויב הכי גדול שלהם זה אשכנזים
ואשכנזים שבטוחים שהם טובים מהספרדים.
יהודים ששונאים את עצמם…
אנחנו שונאים את עצמנו, וזו המלחמה הכי קשה שלנו.
פעם בתקופה של מלחמות העם שלנו היה מתאחד,
היתה תחושה של אחדות, של שותפות, שכולנו מתגייסים עכשיו.
התחושה הזו נעלמה, ובמקומה הגיעו הסתות, שנאת, קריאות גנאי וקריאות לרצח ומוות.
זו החולשה של העם שלנו.
עם של 12 שבטים שלא מסוגלים לחיות ביחד.
עם של שתי ממלכות – יהודה וישראל
עם של 6 מיליון איש אבל 12 מפלגות שכל אחד בטוח שהאמת היא שלו. (כשמדינה של 350 מיליון אנשים מסתדרת עם 2 וחצי מפלגות)
עם שלא לומד מההסטוריה שלו.
עם ששוכח שאנחנו עכשיו בתקופה שבין יז בתמוז לט’ באב, הזמן שבו חרבה ממלכת ישראל – לא בגלל אויבים מבחוץ אלא בגלל השנאה מבפנים….