איך אפשר לאכול הכל ולרדת במשקל?

בעקבות הפוסט הקודם שלי, קיבלתי לא מעט פניות מאנשים שתהו איך עשיתי שינוי וירדתי במשקל, אם אכלתי מה שבא לי – איך אפשר לאכול הכל ולרדת במשקל?

ברוב הדיאטות שאני מכירה,

יש תפריט, רשימת מזונות מותרים ואסורים,

קלוריות, כמויות, הנחיות ומגבלות.

גם בסוגי דיאטות, שבהן יש הבנה גדולה יותר,

כי אי אפשר להמנע מהדברים האהובים עלינו לאורך שנים,

יש הגבלות.

לעיתים יש יום שבו מותר לאכול הכל,

או מנה מותרת פעם ב…

אבל העקרון המרכזי דומה – כדי לראות תוצאות – רוב הזמן אנחנו חייבים להמנע ממה שאנחנו אוהבים.

אז איך בכל זאת זנחתי את כל העקרונות של הדיאטות שעשיתי עד לאותה נקודה,

אכלתי דברים שלא העזתי לגעת בהם במשך שנים,

וירדתי במשקל?

בבסיס הדיאטות שמתבססות בצורה כזו או אחרת על המנעויות – עומדים שני עקרונות שלמעשה, הם הבסיס לחוסר ההצלחה שלנו בטווח הקצר והארוך:

1. הירידה הדראסטית במספר הקלוריות – שאנחנו לא יכולים לשמור עליה ביום שאחרי – משבשת את מנגנון חילוף החומרים בגוף, גורמת לעצירה בירידה במשקל, ובסופו של דבר, בצורה בלתי נמנעת, תגרום לנו לעלייה במשקל ביום שבו נחזור לאכול “רגיל” או אפילו קצת יותר ממה שאכלנו.

2. ברגע שאנחנו נמנעים, נכנסים למסגרת של איסורים, אנחנו מפעילים מערכות לחץ פיזיולוגיות, רגשיות ומנטליות – שפועלות לשמר את המצב הקיים, מכניסות אותנו לתחושה של קורבנות, סבל ומסכנות, והופכות את השמירה למאבק כמעט בלתי אפשרי.

כשבחרתי לוותר על הדיאטות עשיתי שני תהליכים מהותיים במקביל:

1. התחלתי לטפל בשורש הבעיה ובגורמים העמוקים, שגרמו לי לאכול ולהשמין, ברמת תת המודע, שם הם נמצאים.

2. התחלתי תהליך של הקשבה וחיבור לגוף (שדיאטות הן תהליך הפוך בדיוק מזה), התחלתי ללמוד מתי אני רעבה, מתי אני שבעה, מה הגוף שלי צריך ורוצה, ובאילו כמויות.

שני השינויים האלו הובילו לכך שהרגלי האכילה שלי השתנו לגמרי.

אמנם אכלתי דברים שלפני כן לא העזתי להתקרב אליהם,

אבל בכמויות מאוזנות, ויכולתי להפסיק כששבעתי.

למרות הפחד שלנו, כשאנחנו עושים שינוי מבפנים,

אנחנו לא באמת רוצים לאכול כל הזמן אוכל משמין ולא בריא – גם אם זה מותר לנו.

זה שורש השינוי.

כשאנחנו מוצאים איזון גוף-נפש-תודעה-רוח – האכילה שלנו מתאזנת מעצמה,

ואפילו שמותר לנו לאכול הכל,

אנחנו לא באמת רוצים לאכול הכל כל הזמן.

ולמה קשה לנו להבין את זה?

כי כל הדיאטות שעשינו לימדו אותנו ההיפך בדיוק – 

להתנתק מהגוף ומהצרכים שלו,

לא להקשיב לרצון שלנו לאכול דברים מסויימים.

לא לסמוך על עצמנו,

להאמין שאנחנו חלשי אופי,

שאנחנו מועדים לפורענות, וניפול ברגע הראשון שמישהו לא יסתכל.

כל אלו מחלישים אותנו עוד יותר,

ומובילים אותנו למעגל האכזרי, והבלתי נמנע,

של מה שקורה ביום שאחרי הדיאטה…

שתפו אותי באתגרים שלכם בתקופות דיאטה ולאחריהם.