נו באמת, נראה לך שאפשר להנות מאוכל ועדיין לרדת במשקל?

שאלה מצויינת!

אנשים בדיאטה ואנשים שסובלים מעודף משקל לא באמת נהנים מהאוכל.

הם אוכלים? כן בהחלט!

אבל לא נהנים.

הם מרגישים רגשות אשמה,

מתייסרים על כל ביס,

מרגישים לא בסדר על זה שהם אוכלים.

מרגישים שהם אוכלים מה ש”לא צריך”.

רגשות האשמה והייסורים לא רק שלא עוזרים להם עם הדיאטה,

הם גורמים להם לאכול יותר!

כי רגשות האשמה מעוררים את התחושות הפנימיות הקשות ממילא שיש להם לגבי עצמם –

אותו דימוי עצמי נמוך שגורם בפני עצמו למשקל עודף.

לכן כשעושים הפרדה בין הנאה מאוכל, לדיאטה, לירידה במשקל מבינים שאפשר להנות מאוכל,

וגם לאכול מה שאוהבים, אבל אפשר גם לעצור ולאכול במידהובסופו של דבר לרזות.

אני לא מאמינה בדיאטות שמונעות מכם לאכול דברים שאתם אוהבים –

כי זה רק עניין של זמן עד שתשברו ותאכלו אותם – עם הרבה רגשות אשמה, והרבה ייסורים.

אני מעדיפה שתאכלו כבר עכשיו את הדברים שאתם נהנים מהם.

שתדעו שמותר לכם לאכול מה שאתם רוצים – ואז גם תדעו שזה בסדר להפסיק.

כי מי ש”מתחיל מחר דיאטה” או “נשבר בדיאטה” – אוכל כאילו אין מחר.

הוא לא אוכל כדי להנות – הוא אוכל כדי להספיק!

הוא אוכל כדי למלא את עצמו.

הוא אוכל כדי לפצות את עצמו.

כשיודעים שמשהו הוא אסור – הוא תמיד הרבה יותר מפתה.

מה שמותר ואין הגבלות לגביו – הרבה יותר קל לנו לוותר עליו.

אני יכולה לאכול ולעצור – כי אני לא מפחדת שמחר כבר לא יהיה לי.

ככל שאנחנו יותר משחררים את המאבק עם האוכל,

מתיידדים עם האוכל ונהנים ממנו – באמת נהנים מכל ביס –

אנחנו פשוט אוכלים הרבה פחות.

אנחנו יכולים להרגיש את האותות של הגוף שמסמנים לנו להפסיק לאכול.

חג של אור, שמחה, אהבה וניסים

ליאת

גלילה למעלה