אתחיל ואפתח בגילוי נאות, אני מטפלת אלטרנטיבית, את הידע והמידע שלי אני מקבלת ממחקרים וכמוכם מדעות מומחים שמתפרסמות, לצד ספרים העוסקים בתחום. אני לומדת וחוקרת הן את דעות התומכים והן את דעות המתנגדים כדי לגבש תמונה שנראית לי שלמה עד כמה שניתן.
אני לא נגד חיסונים באופן גורף, אך גם לא בעד חיסונים באופן גורף.
אני בעד חקירה לגופו של עניין כל חיסון וחיסון, וקבלת החלטה פרטנית עבור כל ילד ובוגר מתוך מידע אמין ונתונים קיימים.
אז מה עושים עם מבצע שתי טיפות?
קודם כל בואו נעשה סדר בהגדרות ונבין מה אומרים החיסונים השונים.
פוליו הוא נגיף המתפתח במעיים ומועבר באמצעות הרוק, וכתוצאה מהיגיינה לקויה (שאגב אף אחד מאיתנו לא חסין ממנה). מי שנדבק בנגיף הפוליו יכול שלא לפתח סימפטומים בכלל (90%-95%), או לפתח סימפטומים הדומים לשפעת (4%-8%), אחוז נמוך יותר של הנדבקים עלול לסבול משיתוק זמני במערכת העצבים (1%), ואחוז קטן עוד יותר עלול לסבול מפגיעה לצמיתות במערכת העצבים (0.1%), כלומר שיתוק.
החל משנת 2005 מקבלים בישראל (כמו גם בארה”ב ובמדינות אירופה) אך ורק חיסון מומת כנגד פוליו.
בעבר נתנו חיסון משולב – מומת וחי, אך משנת 2005 החליטו להפסיק עם החיסון החי-מוחלש בישראל וכן במדינות מערביות נוספות.
החיסון המומת ניתן באמצעות זריקה, ישירות למערכת הדם, ומפתח קו הגנה כנגד פוליו במערכת העצבים.
כלומר, מי שחוסן כנגד פוליו באמצעות זריקה (חיסון מומת) יכול להדבק בפוליו, הפוליו יכול לשהות במעיים שלו ולצאת החוצה בצואה. אך לא יסבול מסימפטומים כלשהם או משיתוק, שכן מערכת העצבים שלו מוגנת. כל זה נכון כמובן באחוזים מסויימים. אין אף חיסון שמבטיח 100% חסינות.
חיסון “שתי טיפות” הוא חיסון של נגיף פוליו חי-מוחלש. נותנים אותו ישירות לפה והוא מגיע אל המעיים.
שם הוא מתפתח וכיוון שהוא מוחלש הגוף מפתח כנגדו נוגדנים.
בעבר כשהיו נותנים את חיסון שתי טיפות (חי מוחלש) היה אחוז גדול יחסית שפיתחו את המחלה. בעקבות כך, הוחלט לא לתת את חיסון שתי טיפות מבלי לתת את החיסון המומת לפניו.
כלומר, קודם נתנו חיסון מומת, ואז הוסיפו את החי מוחלש – וכך יצרו הגנה גם במערכת העצבים וגם במערכת העיכול. שוב עד אחוז מסויים, כי כאמור אין הגנה מושלמת.
בשנת 2005 החליטו להפסיק לחסן בחיסון החי מוחלש והמשיכו לחסן רק במומת. כלומר, עבור מי שחוסן יש סיכוי גבוה שגם אם יפגוש פוליו הוא עשוי להיות נשא של הנגיף, כלומר, עלול להיות לו נגיף פוליו במעיים, אך בסבירות גבוהה יחסית לא יפתח סימפטומים, ולא שיתוק.
הסיבה שבגללה הפסיקו את חיסון שתי טיפות שנויה במחלוקת. תלוי מי הגורם המפרסם. יש הטוענים שהפסיקו את החיסון “שתי טיפות” בגלל הסכנה והבעייתיות בחיסון, שכללה תופעות לוואי חמורות ושיתוק. אחרים טוענים שהפסיקו את החיסון כיוון שלא נמצא נגיף פוליו בישראל ובמדינות המערב.
לגבי הנתון השני אני חולקת מעט. שכן גם אלו שתומכים בחיסון, טוענים שבבדיקה באוכלוסייה גם בוגרת וגם ילדים נכון להיום יש אחוז לא מבוטל שהינו נשא של הפוליו. אם כך נשאי פוליו היו וכנראה גם יהיו לאורך שנים.
למרות שכבר למעלה מ 25 שנים לא נמצאה התפרצות פוליו או חולה במחלה בישראל.
לכן, דווקא מהנתונים שפירסמו המצדדים בחיסון, אני נוטה להאמין שהפסיקו את החיסון בגלל שניות במחלוקת לגבי היעילות שלו. כמו גם בגלל הסיכון להדבק במחלה מעצם החיסון.
אז הלאה…
למה בעצם מחסנים אותנו היום שוב בחיסון “שתי טיפות” – חיסון פוליו חי מוחלש?
כמו שאתם יודעים מצאו בביבים בדרום את נגיף הפוליו.
ההחלטה היתה להתחיל לחסן את אוכלוסיית הילדים שנולדו מ 2005 וקיבלו רק את החיסון המומת.
הסיבה הרשמית (של משרד הבריאות ואלו התומכים בחיסון) לחיסון שתי טיפות היא לא כדי לחסן את הילדים עצמם אלא כדי למגר את הפוליו ממדינת ישראל ולהגן על המבוגרים, החולים והתינוקות. כשבעצם מה שהחיסון עושה בפועל זה הפצת המחלה.
ואני אסביר.
ילד שחוסן בחיסון המומת, על פי שגרת החיסונים הרגילה במדינת ישראל, תיאורטית אמור להיות מוגן מפוליו.
חיסון “שתי טיפות” לא מקנה לאותו ילד שום הגנה נוספת!
כלומר, הילדים שהיום מחוסנים בחיסון “שתי טיפות” לא מחוסנים בשביל ההגנה האישית שלהם!!!
זו לא דעתם של המתנגדים אלא זו הסכמה גורפת גם של התומכים.
הסיבה הרשמית לחסן את הילדים בחיסון “שתי טיפות” היא ניסיון למגר את מחלת הפוליו מהמדינה ולמנוע מצב שבו ישנה אוכלוסייה גדולה שנשאית של המחלה אבל לא נדבקת ממנה.
בעצם, התומכים בחיסון אומרים ומבינים שמרבית האנשים שנדבקים בפוליו אינם סובלים משום סימפטום.
ההנחה היתה שאם יצליחו לחסן את כל הילדים במבצע “שתי טיפות” הם לא יהיו נשאים יותר, כי החיסון ידביר את הפוליו מהמעיים שלהם, וכך לא יהיה יותר פוליו בישראל.
ניסוי כזה לא הצליח מעולם בשום מדינה בעולם, כולל מדינת ישראל שבה היה נהוג החיסון החי מוחלש בשנות ה-80 וה-90 ועדיין הנגיף היה קיים.
בכל מקרי הפוליו בעולם, כולל אפריקה, מגיפות הפוליו באות והולכות מעצמן.
נוסיף לכך את העובדה שעד כה לא נמצא אף אדם שסבל מסיפטומים לא מוחלשים ולא שיתוק מה”מגיפה” שלכאורה או לא לכאורה מסתובבת כאן.
לזה נוסיף את העובדה שהחוקרים טוענים שיש אחוז לא מבוטל של מבוגרים שהם נשאים של פוליו, כבר עכשיו, ואותם הרי לא מחסנים, כך שלא באמת נוכל להדביר את הפוליו מהמדינה.
וכמובן לא נשכח את הפועלים הזרים והמסתננים שנכנסים לכאן ובטח שאינם מחוסנים, את המטיילים להודו ולמדינות עולם שלישי, אני לא באמת חושבת שישנה אפשרות להדביר את מגיפת הפוליו ממדינת ישראל אלא אם נעשה מצור על היוצאים והנכנסים ממנה.
אם כן, שלא לגמרי ברור לי מה מהות הניסוי הנוכחי.
עבור ילדים שחוסנו בעבר כנגד פוליו במסגרת החיסונים הרגילה, הם מחוסנים (עד כמה שאפשר להיות מחוסנים), והחיסון הנוסף לא תורם להם אישית שום דבר! שוב זו לא דעתי האישית, זו העמדה הרשמית דווקא של תומכי החיסונים.
הבעיה הכי גדולה עם מבצע “שתי טיפות” שמעבר לאותם נגיפים שמצאו בביבים בדרום, בעצם מסתובבים עכשיו ילדים שקיבלו את הטיפות, ועכשיו במעיים שלהם נמצא נגיף פוליו מוחלש והם עלולים להדביק את סביבתם.
ברגע שילדים מקבלים את חיסון “שתי הטיפות” הם הופכים לנשאים של הנגיף המוחלש, ועלולים להפיץ אותם לסביבה. עם זאת, יש לזכור שהנגיפים הולכים ונחלשים ככל שמתרחק הזמן מהחיסון, ובתוך שישה שבועות נפלטים לחלוטין מהגוף.
עבור ילדים שכבר חוסנו בעבר, אין בעיה. גם אם הם תיאורטית ידבקו מחבריהם שקיבלו את הטיפות, הרי שכאילו הם עצמם חוסנו בשתי הטיפות. שום נזק מעבר לכך לא יקרה להם. אם הם עצמם יקבלו את שתי הטיפות ישירות הם לא יהיו מוגנים יותר או פחות כתוצאה מהסביבה המתחסנת.
האוכלוסייה הכי בעייתית מבחינתי היא אותם אלו שלא מחוסנים כנגד פוליו.
קודם כל צריך לזכור שעד 2005 היו ילדים שקיבלו את “שתי הטיפות” כחלק מתכנית החיסונים שלהם, סביבם היו אחים קטנים וסבים מבוגרים, חולים ובעלי מערכת חיסונית חלשה, ועדיין איש לא נדבק בפוליו.
מעבר לזה, יש נשאות של פוליו באוכלוסייה באחוזים גבוהים למדי (בין השאר בגלל החיסונים), ושוב איש לא חלה בפוליו בישראל במשך 25 שנים.
אז מי הן האוכלוסיות הבעייתיות?
אלו יכולים להיות תינוקות מתחת לגיל שנתיים, ילדים שלא מחוסנים מטעמי אידיאולוגיה או מטעמים בריאותיים כיוון שהמערכת החיסונית שלהם חלשה, וכן אוכלוסייה בוגרת שמערכת החיסון שלה חלשה.
מי שאינו מחוסן כי המערכת החיסונית שלו חלשה, לצערנו, אין לו הרבה מה לעשות.
ההחלטה הנוכחית השאירה בבתים עשרות אלפי ילדים עד אמצע ינואר (שישה שבועות מתום המבצע) שמלבד לקוות שהמבצע הזה יסתיים מהר ככל האפשר, ושום דבר לא יקרה, אין להם שום בחירה או ברירה.
תינוקות מתחת לגיל חודשיים – שוב אין הרבה מה לעשות. כיוון שאי אפשר לחסן אותם. עבורם יש להקפיד על היגיינה (הנחיה חשובה לכל אחד מימות השנה), ושוב לקוות שהחיסון המוחלש לא יפגע באף אחד ובשום דבר. האם הייתי ממליצה לאחיהם הבוגרים להתחסן במבצע שתי טיפות? כנראה שלא, הרי האחים הבוגרים עצמם לא מרוויחים דבר מהחיסון, ועם זאת הם מסכנים את אחיהם התינוקות.
עבור הילדים שאינם מחוסנים מטעמי אידיאולוגיה – מי שהחליט שלא לחסן, כנראה שלא אצליח לשכנע אותו להתחסן. אבל צריך לזכור שאת חיסון שתי טיפות הפסיקו לתת בפני עצמו כיוון שהוא עצמו עלול לגרום לשיתוק.
זאת אומרת, שגם החיידק החי-מוחלש עלול בסבירות יחסית נמוכה אמנם, אבל עלול לגרום לסימפטומים.
מי שלא התחסן בעבר מטעמים כאלו ואחרים (ולא כי לא יכול היה) הייתי ממליצה לקרא ולהחליט האם להתחסן בחיסון המומת, כדי למנוע הדבקות מהמבצע הנוכחי (ולאו דווקא מהנגיף התיאורטי שמסתובב בביבי הדרום).
אני נוטה להאמין שהסיכוי להדבק מהחיסון החי – מומת למי שלא התחסן דרך ילדים מחוסנים הוא נמוך. עבור ילדים עם מערכת חיסונית בריאה ומתפקדת כנראה שיש סיכוי נמוך להדבק מחבריהם המתחסנים. אך לצערי איש מאיתנו לא יודע בוודאות, כולל אלו שהחליטו על המבצע.
חיסון הפוליו המומת נחשב היום לחיסון בטוח יחסית, אם כי כמו כל חיסון אינו בטוח ב 100% ואינו מחסן ב 100%.אבל כמובן, כל נושא החיסונים עצמו הוא נושא שנוי במחלוקת, ועל כך אפרט במאמר נפרד.
ואם כבר קיבלתם את החיסון?
אם קיבלתם את החיסון, וכולם בסדר, אז ממשיכים הלאה, ואין יותר במה להתלבט.
לסיכום,
אם הילדים שלכם מחוסנים בחיסון המומת (שגרת החיסונים בישראל) – החיסון החי-מוחלש לא יגן עליהם יותר, והמחוסנים שבסביבתם לא יפגעו בהם.
אם הילדים שלכם לא מחוסנים מטעמי אידיאולוגיה – קבלו את ההחלטה שלכם. נטייתי להאמין שילדים עם מערכת חיסונית בריאה לא ידבקו מחבריהם המחוסנים, אך אין לדעת. להקפיד על היגיינה זו המלצה חשובה בכל מקרה.
אם הילדים שלכם סובלים ממערכת חיסונית חלשה – לצערי, אין לכם בחירה רבה מדי, אבל חשוב לזכור שהסתובבו סביבכם ילדים ובוגרים עם נגיפי פוליו גם לפני המבצע, שכן אחוז מסויים באוכלוסייה נושא את הנגיף גם בימים כתיקונם ואת החיסון הנוכחי קיבלו עד לפני 8 שנים, ועם זאת לא היו הדבקות לאורך 25 שנים.
מי שכבר קיבל את החיסון – קיבל אותו. אם הוא וסביבתו בסדר. ממשיכים הלאה.
הבעיה העיקרית עם המצב הנוכחי הוא המידע הסותר.
מי שבעד זורה פחד ושולח את כולם באופן גורף להתחסן.
מי שמתנגד פוסל הכל.
בסופו של דבר האחריות שלנו ההורים על ילדינו היא בלעדית שלנו.
אנחנו עושים אלפי החלטות ביום שמשפיעות על בריאותם של ילדינו, וזו עוד אחת מהן.
בעיני הדבר החשוב ביותר הוא השבת השליטה לידי ההורים. לאסוף כמה שיותר מידע, ולאפשר להורים לקבל החלטה אמיתית שנתמכת במידע וידע ולא בפחד ובורות (שוב, משני הצדדים).
גם אני מתקשה לקבל החלטות עבור הילדים שלי, בפרט במקומות בהם הבלבול רב. איספו את המידע שאתם סומכים עליו, ובסופו של דבר תזכרו, האחריות בידיים שלכם.
יש לכם שאלות על המאמר?
אתם מוזמנים לכתוב אלי כאן או בדף הפייסבוק שלי
שנהיה בריאים!
ליאת