איך תעשיית האושר עושה אותנו יותר מדוכאים???

שנים האחרונות התפתחה תעשייה שלמה סביב נושא האושר. החל מפסיכולוגיה חיובית, חשיבה חיובית, חקר המוח וגישות ״אלטרנטיביות״ אחרות. כולם שואלים שאלה אחת איך אנחנו יכולים להיות יותר מאושרים? איך להמנע מכעס, עצב, ייאוש. להניע אותנו קדימה כל הזמן , ברגשות של שמחה והתרגשות ולמלא את חיינו באושר.

באופן מפתיע, או שלא ממש, ככל שהתעשייה מתפתחת יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם מדוכאים, מיואשים ומתוחים.

לא שאני נגד אושר, ולא שאני חושבת שיש רע בשמחה והתרגשות. אני רק לא בטוחה שזה המצב הטבעי שלנו, כל הזמן, בכל רגע נתון.

קשת הרגשות האנושית רחבה מאד. כעס, שמחה, אהבה, פחד, אושר וייאוש חיים כולם בכפיפה אחת תחת מערכת הרגשות שלנו. כולם טבעיים לנו וכולם נורמליים.

אין שום רע בלהיות עצוב כשאנחנו חווים אובדן או קושי, זה בסדר לכעוס כשפוגעים בנו, או לחוש מיואשים כשדברים לא מסתדרים כמו שרצינו. 

רגש מטבעו הוא נייטרלי. אנחנו מתייגים את הרגשות כחיוביים או שליליים בעיקר בהתאם לרמה שהם נעימים לנו או לסביבה שלנו.

יש הבדל בין כעס נקודתי בעקבות אירוע לבין כעס מתמשך של שנים שלא מוצא פורקן. יש הבדל בין עצב על מקרה מעציב, לבין דכאון קליני. איכשהו תעשיית האושר הפכה את כולם לזהים ולא לגיטימיים. 

היא גורמת לנו להרגיש אשמים כשאנחנו כועסים, לפחד מהרגשות שלנו ולנסות למנוע חלק ניכר מהן.

בתפיסת גוף נפש, הגורם מספר אחת למחלות הגוף והנפש הוא הדחקה של רגשות. 

אם אנחנו מקבלים מסר שרגש מסויים אינו לגיטימי ולא בסדר שאנחנו מרגישים ככה. אנחנו מנסים להתעלם ממנו. להדחיק אותו. אנחנו מנסים לזייף ולחייך כשבא לנו לבכות. לחשוב מחשבות חיוביות כשבא לנו לצעוק, להמנע מלבטא את מה שמפריע לנו כשאנחנו רוצים לכעוס.

אני בהחלט לא מזמינה אתכם להוציא החוצה את כל הרגשות שלכם על כל מי שנקרה בדרככם. אני גם לא חושבת שביטויי זעם אינסופיים יסייעו למישהו.

אבל, כמו בכל תפיסת איזון, צריך למצוא את דרך המלך, דרך האמצע.

רגשות אינם שליליים, מותר לנו להרגיש את כל הרגשות, עצב, כעס, ייאוש כמו גם שמחה והנאה.

כשמנסים להמנע מרגש מסויים, אנחנו חוסמים בעצם את כל מגוון הרגשות.

אי אפשר להרגיש רק שמחים או רק מסופקים. כשאנחנו חוסמים את העצב אנחנו חוסמים גם את השמחה.

נוסיף לזה את העובדה שכל שתעשיית האושר גורמת לנו להרגיש רע אם אנחנו לא מאושרים. או להרגיש שאנחנו עושים משהו לא בסדר, אחרת איך יתכן שעוד לא השגנו את האושר הנכסף, והרי הוא כה בר השגה, אם רק נעשה….

בהחלט אפשר לחתור להשתפר, אפשר לרצות יותר מהחיים האלה. אפשר לשאוף להיות רגועים יותר, שמחים יותר, מאוזנים יותר.

אבל לשם כך, אנחנו חייבים להבין שרגשות ״שליליים״ הם לא שליליים באמת, וכל מה שאנחנו מרגישים הוא בסדר ולגיטימי.

הדחקת רגשות לא מקרבת לאושר. 

תפיסת איזון גוף – נפש מסייעת לנו להכיר בקשת הרגשות שלנו, למצוא איזון ופורקן מתאים וראוי. לבטא את הקשיים שלנו, ולהבין שלא תמיד נרגיש רק רגשות נעימים ו״חיוביים״. זה המפתח לחיים מאוזנים יותר, בריאים יותר וכן גם בסופו של דבר מאושרים יותר.

גלילה למעלה