ליווי מטפלים וסופרוויז’ן

מטפלים באחרים?

אל תשכחו לטפל גם בעצמכם!

כמטפלת אני מכירה היטב את היתרונות במקצוע הטיפול, אך גם את הקשיים והאתגרים, שמטפלים נתקלים בהם.

העבודה שלנו מספקת בצורה בלתי רגילה. אני לא יכולה לחשוב על סיפוק גדול יותר בעבודה, מאשר הידיעה שמה שאנחנו עושים מסייע לאנשים לחיות חיים טובים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר.

בדרך כלל אנחנו אדונים לעצמנו, אנחנו קובעים את השעות שלנו, את המיקום ואת העלויות לטיפול.

מצד שני, יש גם לא מעט אתגרים וקשיים כמטפלים.

ראשית, מטבע העבודה שלנו, אנחנו שומעים רוב היום על קשיים, בעיות וצרות, וצריכים למצוא כוחות ותעצומות נפש להכיל את המטופלים שלנו ואת החוויות שהם עוברים. בלי שיפוט, בלי ביקורת, מתוך קבלה והקשבה.

אנחנו עובדים לבד, בדרך כלל אין לנו עמיתים, מנהלים או כפיפים. אם אנחנו עובדים מהבית או מחדר שכור, על פי רוב אין לנו כמעט אינטראקציה במסגרת העבודה עם אנשים אחרים. אמנם אנחנו רואים כל היום אנשים, אך אלו אינם אנשים עימם אנחנו יכולים באמת לחלוק, לשתות קפה או סתם לקשקש על אה ועל דה.

ההכנסות שלנו תלויות בנו ואך ורק בנו. הן אינן קבועות, אין לנו משכורת קבועה, אין לנו הכנסות קבועות. יש תקופות שיש לנו יותר מטופלים ויש תקופות שפחות – וההכנסות בהתאם. במקרים רבים, אנחנו אפילו לא ממש יכולים לשים את האצבע על מה השתנה, ומה הסיבה לעליות ולירידות.

אין לנו ימי חופשה, אין לנו זכויות סוציאליות – אם אנחנו עובדים, יש הכנסה, ואם לא – אין. פשוט וקל. לכן, פעמים רבות אנחנו מקריבים את החופשות שלנו, עובדים בסופי שבוע ובערבים, כדי לראות עוד כמה מטופלים.

אנחנו עובדים שעות רבות מעבר לשעות העבודה שלנו ללא תגמול – להכין חומר לטיפולים, לעבור על תיקי מטופלים, לעשות עבודות שיווק, לענות לאימיילים של מטופלים וטלפונים.

לעיתים אנחנו נתקלים בקשיים בטיפולים. בעיות עקשניות שמסרבות להפתר, טיפולים שלא מתקדמים ולא תמיד יודעים לאן לפנות ואת מי לשאול.

לכן חשוב לקבל הדרכה וסופרויז’ן ממטפלים אחרים.

בפסיכולוגיה זו חובה. בעולם שלנו של רפואה אלטרנטיבית הכללים ברורים הרבה פחות.

אבל הסיבה שמחייבים פסיכולוגי להיות בהדרכה, נובעת מהחשיבות הגדולה של כל מטפל להיות גם מטופל.

מהקושי שלנו לראות את הבעיות והאתגרים של עצמנו, וההשפעה של זה על המטופלים שלנו ועל הקליניקה שלנו.